הם נטשו משפחות כדי להילחם למען ישראל. כעת המאבק הוא בממסד

ישראל פתחה את שעריה וסייעה לאלפי אנשי צד"ל ומשפחותיהם לאחר הנסיגה מלבנון. 20 שנה לאחר מכן, הם עדיין נאבקים נגד מדיניות הפרדה שנויה במחלוקת והיעדר הנצחה מצד מערכת הביטחון: "אנחנו ציונים, אל תשכחו אותנו מאחור"

"20 שנה חלפו במאבק על הזכויות ושום דבר לא השתנה", אמרה ג'ולי אבו עראג', דוברת עמותת יוצאי צבא דרום לבנון (צד"ל) בישראל, על המאבק המתמשך למען הכרה מצד ישראל בתרומתם של הלוחמים הלבנונים לביטחון המדינה. "הקמנו את העמותה הזו כגוף רשמי כדי שנוכל להגיע לדרגים הבכירים ולהזיז משהו. לדרגים הגבוהים באמת הגענו, אבל שום דבר משמעותי עוד לא קרה", מבהירה אבו עראג', תושבת נהריה שנולדה בעצמה במרג' עיון, בת הדור השני ליוצאי צד"ל.

עם יציאת כוחות צה"ל מלבנון במאי 2000, חדל צבא דרום לבנון מלהתקיים, ובכך באו לסיומן באחת 25 שנות שיתוף פעולה צבאי בין צד"ל לצה"ל. ישראל פתחה אז את שעריה למשפחות אנשי צד"ל, שלאחר עשורים של סיוע הפכו בן לילה לפליטים חסרי כל, ושבנסיגתם הבהולה השאירו מאחוריהם בתים ורכוש רב הנאמד במיליונים, כמו גם בני משפחה וכל הקשור בחיי היום-יום ובעברם. חלקם נאלצו לשרוף תעודות, אלבומי תמונות משפחתיים ומזכרות אחרות מחשש שייפלו לידי החיזבאללה ויפלילו אותם בעתיד.

"כמעט לכולם יש עוד קרובים שם. מפחדים גם עליהם. גם היום, עם הפייסבוק, אנחנו מסתכלים בתמונות אבל מפחדים אפילו לשים להם לייק, לא לסבך אותם", מספרת אישה שיצאה מלבנון עם הוריה. כמה מבין יוצאי הכוח הלוחם עקבו לאחרונה בעניין אחרי משפטו של איש צד"ל עאמר אל־פאחורי, שהיגר מישראל לארה"ב ונעצר בלבנון לאחר שהגיע לביקור קרוביו. הוא זוכה ממשפטו בחודש שעבר בשל התיישנות והצליח להימלט מהמדינה רק בסיוע אמריקני, טרם הוגש ערעור על פסק הדין.

כלי רכב של לוחמי צד"ל בשער פאטמה לאחר הנסיגה מלבנון, 2000 (צילום: אלפי בן יעקב, לע"מ)

"ישבנו בשקט כדי לא לפגוע בו יותר. זו הייתה החלטה אומללה שלו לחזור ללבנון. אולי הוא חשב שבגלל האזרחות האמריקנית וההתיישנות לא תהיה בעיה אבל עובדה שזה לא עזר לו", אמרה האישה. "זה אומר שבלבנון עדיין יש כאלה שאומרים 'צד"לניקים, אין לכם מקום בינינו, ואם הממשלה תסלח לכם אז יש מי שינקום בכם - כי הממשלה זו בובה והריבון האמיתי הוא חיזבאללה'. המקרה הזה לא הפתיע. הוא רק הוכיח את מה שאנחנו יודעים, שזה הגורל שלנו בלבנון".

במהלך ימי הנסיגה מלבנון נכנסו לישראל 7,500 אנשי צד"ל ובני משפחותיהם כפליטים. בשלב ראשון קלטה אותם ישראל באתרי שהייה זמניים ביישובים עירוניים ובקיבוצים ברחבי הארץ, בהם ניתן מענה מידי לצרכיהם הבסיסיים. כל אנשי צד"ל והאזרחים שפעלו בגופי הביטחון בלבנון הוגדרו זכאים לשיקום, בעוד המנהלה הביטחונית לסיוע (מנב"ס) טיפלה בהסדרת מעמדם בישראל.

בנוסף קיבלו סיוע בדיור, רכישת ציוד חשמלי וריהוט לדירות השכורות, סיוע כספי ראשוני ומתמשך, סיוע במציאת תעסוקה וחינוך לבני משפחותיהם, וכן טיפול רפואי. עוד סייעה ישראל לרבים מבין הזכאים לחזור ללבנון או למי שביקשו לעזוב למדינות אחרות. כיום חיות בישראל כ-670 משפחות אנשי צד"ל, המונות כ-3,000 איש.

עוד בוואלה! NEWS

המוציא

לכתבה המלאה

ציון דרך כואב

בספטמבר 2001 נפל דבר. ממשלת ישראל קיבלה את החלטה 720, ובה נקבע כי מנב"ס תמשיך ותטפל רק "באוכלוסייה מסוימת שעמדה בקשרים מיוחדים עם זרועות הביטחון, ובכלל זה אנשי צד"ל בכירים", בעוד האחריות על שאר אנשי צד"ל תועבר למשרד לקליטת העלייה. הקריטריונים האמורים אינם ידועים, מאחר שלא פורסמו. תקציבי משרד הביטחון ל-122 משפחות הקצונה הבכירה לשעבר של צד"ל מסווגים, וכתובים בספרי התקציב שמשרד הביטחון מגיש לוועדת המשנה לענייני מודיעין, שירותים חשאיים ושבויים ונעדרים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

אולם, מעתירות שהגיעו לפתחו של בג"ץ ניתן ללמוד שנקבע כי קצינים בכירים מדרגת מ"פ ומעלה שהיו בתפקיד ביום יציאת הכוחות וכן מספר אנשים שמאחוריהם שירות מודיעיני מיוחד זכו למעמד המועדף. מבחינת רבים מיוצאי צד"ל זה ציון דרך כואב שטרם השלימו אתו מכל הבחינות.

"הטענה העיקרית של הדור השני היא כנגד אותה הפרדה היסטורית שעשתה מדינת ישראל בין כ-200 המשפחות הקצינים 'והאחרים' אשר מקבלות סיוע של משרד הביטחון, לבין כ-400 משפחות החיילים המלוות על ידי משרד הקליטה", הסבירה אבו עראג' את הבעייתיות שבאותה החלטת ממשלה. "עם כל הכבוד לעולים החדשים, השיבוץ הזה לא תואם את המעמד שלנו ולא את הצרכים שלנו, וגם לא מתאים שחילקו אותנו כך", אמרה.

"איפה היו אלופי הפיקוד?". אשכנזי עם מפקד צד"ל אנטואן לאחד (צילום: אלפי בן יעקב, לע"מ)

"הצרה הגדולה התחילה בתקופת ממשלתו של אריק שרון, כשהפרידו את יוצאי צד"ל לשתי קבוצות", אומר גם השר לשעבר, אלוף במיל' יוסי פלד, שריכז במשך שנים את טיפול המדינה ביוצאי צד"ל. "מדינת ישראל עשתה לא מעט, אבל זה רחוק מלהיות מספיק. צה"ל היה אחראי בלבנון לא רק על פעילות ביטחונית. הצבא בנה בתי חולים ובתי ספר, סלל כבישים ודאג לעבודה, הכל - אבל מיום הנסיגה צה"ל נעלם", הוסיף.

פלד ביקר את התנהלות אלופי פיקוד הצפון בזמנו, בהם גבי אשכנזי ובני גנץ, בנושא. "מישהו צריך לשאול למה אין פונקציונר לזה. אין לזה תשובה ואין סיבה שלא תהיה לזה תשובה. מ-2000 ועד 2009 טיפלתי בהם כאזרח. איפה היו כל אלופי פיקוד הצפון שבאו אחריי? איפה גבי אשכנזי, איפה בני גנץ? למה לא ראיתי אותם, למה לא שמעתי מהם? הם נעלמו כלא היו. לקבוצה של שב"כ המדינה רכשה בתים ואת השנייה היא שלחה למשרד הקליטה. מה, הם עולים חדשים? הם הגיעו לכאן על פי חוק השבות? זו שערורייה גדולה וזה סקנדל גדול. אחד קיבל דירה ואחיו לא. זו חלוקה לא מוסרית שקורעת משפחות".

פלד הציע בזמנו להשוות את הסיוע לרכישת דירה בין שתי הקבוצות של אנשי צד"ל. מנתוני מרכז המחקר של הכנסת עולה שלשכתו של פלד העריכה ב-2010 כי אפשר לפתור את בעייתן של אותן 469 משפחות צד"ל "האחרות", שהתגוררו אז בארץ, בהקצאת 170-160 מיליון שקל על פני שמונה עד עשר שנים. אולם, משרד האוצר התנגד לכך.

בג"ץ הסכים עם החלטת הממשלה, ובהרכב שלושה שופטים בראשות הנשיאה דורית בייניש פסק כי "ההחלטה לקיים הבחנה על פי סוג השירות, מועד השירות וטיב הסיוע והקשרים, לרבות קשרים מודיעיניים אינה החלטה מפלה". השופטים ציינו כי "ייתכן וניתן להבין זאת כי יש מבין קציני צד"ל ואף מבין חיילי צד"ל לשעבר, החשים תחושת קיפוח, אך המדינה, במסגרת ההגבלות התקציביות החלות על כל הטבה וסיוע הניתן מטעמה, הכירה בחובה לסייע לכל יוצאי צד"ל ובכל הדרגים, ואף על פי כן ראתה ליצור הבחנה בין בכירים לאחרים". לסיכום, הם פסקו: "לא מצאנו פסול בשיקולים שהוצבו בפנינו".

"מגזר שלם שנוצל באופן ציני והושלך לפח"

במסגרת מאבקם, הציגו יוצאי צד"ל למדינה כמה דרישות, בהן פרסום פומבי של היקף הכספים אשר הועברו מגורמים בינלאומיים למדינת ישראל ואשר יועדו לצורך קליטת אנשי צד"ל בארץ ומחוצה לה; תיקון החלטה מס' 720; פתרון סופי ומוחלט לסוגיית הדיור באמצעות מתן מענק כספי נדיב בסך של כ-700 אלף שקל לכל בית אב, נוסף על פטור ממס רכישה, לצד משכנתא בערבות מדינה על יתרת הסכום עם תשלומים חודשיים באופן דיפרנציאלי; מתן פנסיה צבאית בדומה לנעשה בצה"ל; סיוע בתעסוקה לאנשי צד"ל וילדיהם; סיוע במימון לימודיהם האקדמאים של ילדי אנשי צד"ל; הקמת מוזיאון מורשת לתולדות צד"ל ומורשת חלליו; והקמת בית קברות לאנשי צד"ל ובני משפחותיהם (כיום מועברות גופות בני ובנות הקהילה ללבנון בסיוע הצלב האדום).

עיקר טענתם של אנשי צד"ל כלפי המדינה היא בעניין הוקרת פועלם של אנשיהם והנצחת הנופלים. "המדינה הכירה בחיילי צד"ל כחיילי צה"ל אבל לא מבחינת הנצחה", הסבירה אבו עראג'. "אנחנו חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל וחשוב לנו מאוד שגם הנופלים שלנו יהיו חלק מהמורשת של המדינה. היום הדור החדש של ישראלים לא יודע מה היה צד"ל ומי היו אנשי צד"ל, מה היא השותפות בינינו והתרומה שלנו לביטחון ישראל ומה היא ברית הדמים בינינו", הוסיפה, "אנחנו חוששים שאם לא נהיה חלק מההיסטוריה, הכול ייעלם. אנחנו מבקשים שלא ישכחו אותנו מאחור. יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא היום המתאים לנו ביותר להנצחה גם של חללי צד"ל".

בעמותת יוצאי צד"ל רוצים שילוב מלא בהנצחה של משרד הביטחון. עם זאת, אפילו אנדרטה ייעודית להנצחת הנופלים עדיין לא קמה. האנדרטה שהוקמה להם בלבנון פוצצה כמה ימים אחר כך על ידי חיזבאללה, עם יציאת כוחות צה"ל. מאז אותרה קרקע לאנדרטה סמוך למטולה, אך היא לא נבנתה בינתיים, גם לא אחרי פגישתם של ראשי העמותה עם שר הביטחון היוצא, נפתלי בנט.

"אנחנו רוצים מקום לזכור את הנופלים שלנו". האנדרטה לזכר לוחמי צד"ל שפוצצה (צילום: אמנון רכטר)

האדריכל אמנון רכטר שתכנן את האנדרטה שפוצצה יחד עם אביו, חתן פרס ישראל האדריכל יעקב רכטר שהלך לעולמו מאז, טוען כי "צד"ל היה בעצם מגזר שלם שנוצל באופן ציני על ידי ממשלות ישראל והושלך לפח ממש אחרי שלא היו צריכים אותו עוד". לדבריו, "היו שם מאות ואלפי טרגדיות, משפחות שנקרעו ונקמות דם נוראיות. אם המדינה הייתה רוצה לעשות משהו כלפי האנשים האלה, אז צעד קטן הוא בכיוון של לבנות את האנדרטה הזו מחדש, במקום בטוח ועד כמה שניתן בדומה למה שתוכנן במקור". עם זאת, רכטר הוסיף כי לא די באנדרטה. "צריך לדאוג להם לפרנסה ולעבודה ולחינוך ולהשתלבות כאזרחים. זה היה צריך לעשות לפני עשרים שנה, אבל זה אף פעם לא מאוחר מדי", אמר.

"הכותרת עדיין רלוונטית", אמר בתסכול גם ג'ונתן אלחורי בן ה-27 מנהריה, יליד בורג' אל-מאלוכ, כפר סמוך לעיירה מרג' עיון שבדרום לבנון, בהתייחס לכתבה באתר וואלה! NEWS מ-2015, ששאלה "למה אין אנדרטה לחללי צד"ל בישראל?". לדבריו, "הדבר היחידי שהשתנה הוא שאנחנו התבגרנו, וההורים שלנו הזדקנו. אנדרטה עדיין אין. האנדרטה הייתה בולטת על גבעה מול הבית. אני זוכר את הפיצוץ - היה רעש מחריד. אנחנו רוצים מקום לזכור את הנופלים שלנו. לא מזכירים אותנו בשום מקום". אלחורי טען כי שר הביטחון נפתלי בנט נפגש עמם, אך לדבריו העלה לאחר מכן פוסט בפייסבוק בו הייתה תחושה של "יציאה ידי חובה".

הנחת אבן הפינה לאנדרטה החדשה ליד מטולה, 2017 (צילום: דובר צה"ל)

"כתבנו לו מכתב אבל עדיין אין תגובה רשמית. אנחנו מחכים", המשיך אלחורי. "אנחנו חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל והמדינה צריכה להכיר בזה דרך כל מערכותיה. גם בהוקרה של משרד הביטחון באות לחימה שיכלול את צד"ל וגם באתרים שונים. יש 650 חללים אבל אף אחד מהם לא מופיע באתר יזכור למשל. צריך לקיים את חוק אנשי צד"ל כפי שנכתב ב-2004, ושכל תיק צד"ל יהיה תחת משרד הביטחון".

בעקבות פניית וואלה! NEWS הבטיח השר בנט ליוצאי צד"ל כי תחל עבודת מטה לבחינת הענקת אות מיוחדת ללוחמים. "שר הביטחון מעריך הערכה עמוקה את אנשי צד"ל, שלהם תרומה משמעותית לביטחון ישראל וקשר היסטורי ארוך שנים עם מדינת ישראל", נמסר מלשכתו, "בהתאם לסיכום בין השר לרמטכ"ל, אביב כוכבי, יוקם צוות לבחינת הענקת אות מיוחד ללחימה ברצועת הביטחון בלבנון בשנות ה-80 וה-90. בהתאם, יחל צה"ל בעבודת מטה בנושא, שתבחן את כלל ההיבטים והמשמעויות".

"זו שערורייה גדולה וזה סקנדל גדול". יוסי פלד (צילום ארכיון: מגד גוזני)

"מהדור השני שלנו 95% משרתים בצה"ל, גם בנים וגם בנות. מי שלא משרת בצה"ל הולך לשירות לאומי במשטרה ובכל מיני מקומות חשובים אחרים", אמרה אבו עראג', "סוגיית היחסים שלנו עם מדינת ישראל היא סוגייה מורכבת, אבל למרות כל הכאב והסבל, הדור השני ממש התאקלם ואנחנו מרגישים ממש ישראלים לכל דבר. אנחנו אפילו פעילים בהסברה הישראלית בחו"ל. רוב הצד"לניקים אנשי ימין, אפשר לומר שאנחנו ציונים יותר מהישראלים. ישראל זו הגאווה שלנו ממש כמו שצד"ל זו הגאווה שלנו".

עם זאת, גם הקשר הרגשי ללבנון לא ניתק. "ברור שיש רגש ללבנון. מבחינת הרגש זו המולדת ומובן מאליו שאני אוהבת את שתי המדינות. אבל אנחנו נמשיך את החיים שלנו כאן בישראל, גם אם אנחנו חצויים בלב. הכל מורכב עד שיהיה שלום. יבוא יום ויהיה שלום. אנחנו הגשר אליו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully